
עבודה עם api ו־JSON בפייתון: requests, אימות וטיפול בשגיאות
עבודה עם api היא אחת המשימות הכי נפוצות באוטומציה בפייתון: משיכת נתונים ממערכת אחת, שליחת אירועים למערכת אחרת, בדיקת סטטוס, יצירת דוחות, או חיבור בין כלים…
מדריכים בעברית, לשולחן העבודה: כל מדריך מתחיל ממשימה אמיתית, מראה קוד שאפשר להעתיק ולהריץ, ומסביר מה כל שורה עושה.
כל מסלול הוא תיקייה של מדריכים לפי סדר קריאה מומלץ. בחרו תיקייה מהעץ.
השבועות הראשונים בתכנות הם לא בעיקר שאלה של תחביר. הם שאלה של סביבה: איזו שפה, איזה עורך, איך מריצים קובץ, ומה עושים כשמופיעה הודעת שגיאה אדומה ואין לכם מושג מה היא אומרת.

פייתון היא השפה שהכי הרבה אנשים בוחרים כשפה ראשונה, ולא במקרה: התחביר קריא, הספרייה הסטנדרטית עשירה, ואפשר לעשות איתה דברים מועילים כבר בשבוע הראשון — לעבד קבצים, לנתח טבלאות, לכתוב סקריפט שחוסך עבודה.

כמעט כל מערכת ששומרת מידע מדברת SQL, וכמעט כל מי שעובד עם נתונים יצטרך לכתוב שאילתה בשלב כלשהו — גם אם התפקיד שלו לא נקרא "מתכנת". החדשות הטובות הן שהבסיס קטן: SELECT, WHERE, JOIN ו־GROUP BY מכסים חלק עצום מהעבודה היומיומית.

רוב השרתים בעולם מריצים לינוקס, ורוב כלי הפיתוח נבנו קודם כל לשורת הפקודה. מי שמרגיש בבית בטרמינל עובד מהר יותר, מבין טוב יותר מה קורה כשמשהו נשבר, ולא תלוי בממשק גרפי שאולי לא קיים בשרת.

Git הוא הכלי שכולם משתמשים בו ומעטים מרגישים בטוחים איתו. רוב הפחד נובע מתחושה שפקודה אחת לא נכונה תמחק עבודה של שבוע. בפועל, Git שומר כמעט הכול, וכמעט כל טעות אפשר לבטל — בתנאי שמבינים מה כל פקודה עושה לפני שמריצים אותה.

JavaScript היא השפה היחידה שרצה בכל דפדפן בלי התקנה, וזה מה שהופך אותה לנקודת פתיחה נוחה: פותחים את הקונסול, מקלידים שורה, ורואים תוצאה. מצד שני, יש בה לא מעט התנהגויות מפתיעות, במיוחד סביב קוד אסינכרוני והמרות טיפוסים.

ביטוי רגולרי נראה בפעם הראשונה כמו שורה שמישהו נשען על המקלדת. אבל מאחורי הסימנים יש היגיון קטן ועקבי, ומי שמבין אותו יכול לחפש, לבדוק ולתקן טקסט בשניות — בעורך, בטרמינל או בתוך קוד.

חלק גדול מהתוכנה שאנחנו משתמשים בה כל יום — מערכות הפעלה, שפות תכנות, דפדפנים, מסדי נתונים — נכתב בקוד פתוח. מאחורי כל פרויקט כזה יש אנשים, כללים ורישיון, וכדאי להבין את שלושתם לפני שמשתמשים בקוד של מישהו אחר או מנסים לתרום לו.

הקוד הוא רק חלק מהעבודה. השאר הוא הכלים שסביבו: העורך שבו כותבים, הסביבה שבה מריצים, הכלי שמוצא את הבאג, והדרך לארוז את הכול כך שירוץ גם במחשב של מישהו אחר. כלים טובים לא הופכים מתכנת לטוב יותר, אבל הם חוסכים שעות של תסכול.

הסיבה שהרבה אנשים לומדים לתכנת היא לא כדי לבנות אפליקציה, אלא כדי להפסיק לעשות את אותו הדבר ביד בפעם המאה. סקריפט של עשרים שורות יכול לשנות שמות לקבצים, לאסוף נתונים מכמה מקורות לטבלה אחת, או לשלוח דוח כל בוקר.


עבודה עם api היא אחת המשימות הכי נפוצות באוטומציה בפייתון: משיכת נתונים ממערכת אחת, שליחת אירועים למערכת אחרת, בדיקת סטטוס, יצירת דוחות, או חיבור בין כלים…

סביבת פיתוח בפייתון נראית פשוטה עד הרגע שבו פרויקט אחד צריך גרסה מסוימת של חבילה, פרויקט שני צריך גרסה אחרת, ופקודת pip install אחת גורמת לקוד…

לקרוא קוד של אחרים זו מיומנות נפרדת מכתיבת קוד. בפרויקט קטן אפשר לפתוח קובץ, לעבור מלמעלה למטה ולהבין בערך מה קורה. בפרויקט גדול, במיוחד בפרויקט קוד…

ביטויים רגולריים, או regex, הם אחד הכלים הכי קטנים והכי יעילים בארגז הכלים של מפתחים: חיפוש טקסט, אימות קלט, ניקוי קבצים, חילוץ נתונים מלוגים, בדיקות ב־Python,…

אם כתבתם JavaScript קצת מעבר ל־console.log, כנראה פגשתם את הביטוי javascript promises: קריאות לקובץ, בקשות API, טיימרים, פעולות בדפדפן, טעינת נתונים, וכל דבר שלא מסתיים מיד.…

git stash הוא אחד הכלים הכי שימושיים ב־Git כשאתם באמצע שינוי, משהו דחוף נכנס, ואתם לא רוצים לעשות commit חצי־אפוי רק כדי “לנקות שולחן”. יחד עם…
רוב מי שמתחיל לתכנת לא נתקע על "מה זו לולאה". הוא נתקע על השלב שלפני ועל השלב שאחרי: איך מתקינים את הדבר הזה, למה הטרמינל צועק, מה עושים עם הודעת שגיאה של ארבעים שורות, ואיך מעבירים את הקוד מהמחשב שלי למקום שבו הוא באמת עובד. התיעוד הרשמי מצוין, אבל הוא כתוב באנגלית ובשביל מי שכבר יודע מה הוא מחפש.
מועדון המפתחים כתוב בעברית, לשולחן העבודה. כל מדריך מתחיל ממשימה אמיתית, מראה קוד שאפשר להעתיק ולהריץ, ומסביר מה כל שורה עושה ומה ישתבש אם משנים אותה. בלי קורס למכור, בלי "עשרה דברים שכל מתכנת חייב לדעת", ובלי להעמיד פנים שיש דרך אחת נכונה.
אני רוצה לעבוד עם נתונים. טבלאות, דוחות, קבצי אקסל שנמאס לסדר ביד.
אני רוצה לחסוך עבודה ידנית. לשנות שמות למאה קבצים, לשלוף נתונים מאתר, להריץ משהו כל לילה.
אני רוצה לבנות משהו שרץ בדפדפן.
לא משנה באיזה מסלול בחרתם, את שלוש הפקודות האלה תקלידו שוב ושוב. כדאי להכיר אותן לפני שהן מופיעות באמצע מדריך אחר:
git status # what changed since the last commit
python -m venv .venv # an isolated environment for this project
grep -rn "TODO" . # find every TODO in the current folderהראשונה מוסברת בGit למתחילים, השנייה בסביבות וירטואליות בפייתון, והשלישית בgrep, sed ו־awk. ואם משהו נשבר בדרך — וזה יקרה — כך קוראים הודעת שגיאה בלי להיבהל ממנה.
זו השאלה הכי נפוצה, והתשובה הכנה היא שהשפה הראשונה פחות חשובה ממה שנדמה. מה שחשוב הוא לסיים פרויקט קטן אחד מתחילתו ועד סופו. במדריך הפתיחה יש תוכנית מעשית לארבעת השבועות הראשונים, ובהשוואה בין שפות ראשונות — מה כל אחת נותנת למי שמתחיל.
לא תמצאו כאן מכירת קורסים, השוואת בוטקאמפים, מודעות דרושים או הבטחות למשכורת. לא תמצאו כאן גם מדריכי פריצה: נושאי אבטחה מופיעים רק מהצד המגן, כמו שאילתות עם פרמטרים במקום שרשור מחרוזות. מי כותב כאן, ומה הסיפור של הכתובת הזאת — בעמוד האודות.
21 מדריכים
כותבת על פייתון, SQL, JavaScript ואוטומציה של משימות קטנות. לא מרצה, לא מגייסת ולא נציגה של קורס, מכללה או חברה — כותבת מדריכים עם קוד שאפשר להריץ, ומסבירה מה כל שורה עושה.
20 מדריכים
כותב על לינוקס, Git, כלי פיתוח וקוד פתוח. אינו מנהל מערכות מוסמך ואינו נותן שירותי תמיכה או ייעוץ — מתרגם תיעוד רשמי ותבניות עבודה מוכרות לעברית, עם דוגמאות שנבדקו על מחשב רגיל.